מסך דשבורד משמש בהרבה אפליקציות כמסך כניסה ראשי של המערכת. מטרתו להציף מידע תמציתי מכל חלקי המערכת, כמו גם נקודות כניסה אליה.
הרבה פעמים הבעייתיות במסך כזה היא שמכיוון שהוא מסך ראשי (בדומה לדף הבית של אתר), מעמיסים עליו המון מידע ובסופו של דבר יוצא מסך מורכב ולא ברור.
בספטמבר האחרון שוחח ג'ארד ספול עם הייגן ריברס על איפיון אפליקציות מורכבות ולהלן הנקודות העיקריות לגבי איפיון דשבורד:
- דשבורדים רבים מציגים דף סבוך ועמוס במידע רב ולכן אף אחד לא משתמש בהם. על המסך להיות ברור מספיק כדי לתת מענה למשתמש ללא הכשרה מיוחדת.
- הדשבורד הוא בעצם מסך נוויגציה בעל 3 מטרות:
- להציף מידע מתוך החלקים הכי חשובים במערכת
- לספק גישה מהירה לאותם חלקים
- לאפשר ביצוע פעולות חשובות / נפוצות (לדוג': יצירת פריטים חדשים במערכת)
- מרכיב הדוחות בדשבורד (גרפים ושעונים למיניהם) הוא חשוב, אך המטריקות צריכות להיות פשוטות וברורות.
- כדאי להקצות מעט נדל"ן לגרפים שרק נותנים חיווי לגבי מצב המערכת ולהקדיש יותר מקום לאלמנטים שבאמת מניעים את המשתמש לפעולה ועוזרים לו להתחיל את המטלה שלשמה הוא פתח את המערכת.
בהקשר זה ספול טוען שעומס על המסך (clutter) אינו תלוי בכמות המידע אלא באיכותו. ברגע שכל הוידג'טים בדשבורד רלבנטיים לצרכים של היוזר, כמות הוידג'טים שעל המסך פחות משנה. - הדשבורד הוא שער לאפליקציה, הוא אינו עושה דבר שלא קיים באפליקציה עצמה.
המסר שהדשבורד צריך לשדר למשתמשים הוא "נכון שזאת אפליקציה מורכבת, אבל אנחנו (המעצבים של האפליקציה) יודעים מה אתם מחפשים לדעת ומה אתם צריכים לעשות ובנינו עבורכם עמוד שמרכז את כל זה". לכן ברור שכדי שהדשבורד יהיה אפקטיבי, חייבים להבין את צרכי המשתמש.
מידע נוסף ודוגמאות:
- תבנית דשבורד מתוך ספריית התבניות Quince
גוגל עדכנו את העיצוב של ג'ימייל (כחלק ממהלך כולל לעדכן את העיצוב בכל האפליקציות שלהם).
תוך כדי משחק והתנסויות עם הממשק, מצאתי שכפתור הפעולה הראשי compose נראה אחרת במסכים שונים.
הדבר תמוה מכיוון שזה מפר את עקרון העקביות.
המשך…
UXbooth פירסם רשימה של 10 בלוגים מומלצים בנושא חווית המשתמש.
כולם באנגלית כמובן וכולם ראויים לביקור (חלק הכרתי לפני וחלק לא).
המשך…
פוסט זה מבאר מספר מונחים בסיסיים המהווים תחנות יסוד בדרך להכיר את עולם תכנון חווית המשתמש.
אתם מוזמנים להעלות מונחים משלכם.
אולי בהמשך אעדכן את הפוסט ואוסיף מונחים נוספים.
החודש ייצא לאור ספרו החדש של טוד וורפל, שעוסק ב-prototyping: בניית אב טיפוס בתהליך תכנון הממשק. לכבוד כך, התארח וורפל לא מזמן בפודקאסט של ג'רד ספול כדי לדבר על תהליך יצירת אב הטיפוס (או דמו, מוק אפ, wireframe ועוד כמה שמות שקצרה היריעה. להלן – "סקיצה").
אחד האלמנטים הנפוצים ביותר באינטרנט הוא הטופס.
כמשתמשים, אנו נתקלים בו בכל מיני מצבים: הרשמה לאתר חדש, הזנת פרטים לצורך קנייה באינטרנט, הוספת תגובה לפוסט ועוד.
למרות הפופולריות שלהם, טפסים רבים ברשת ממשיכים להיות מאותגרי-שמישות.
כמעצבי ממשק משתמש, ברור לנו שהמשתמש מעוניין לסיים עם הטופס כמה שיותר מהר, עם מינימום טעויות בדרך. ניתן לקצר את זמן מילוי הטופס ולהפחית טעויות על ידי הוספת מרכיב אינטראקטיבי הנקרא inline validation.
כן, זה תמיד קורה בסוף… אחרי חופשת הקיץ חייבים לחזור לשגרה.
ומכיוון שיש כל כך הרבה דברים לקרוא ולהשלים, אתחיל בפוסט קצר עם קישורים שאספתי לכל מיני הרצאות מעניינות בנושא UI.
זהו החלק השני בסקירה של בעיות UI שנתקלתי בהם ביצירת בלוג בעברית ב-wordpress.com.
בחלק הראשון עסקתי בתמיכה בעברית, שילוב בין אנגלית ועברית, בולטים מעוצבים ושינויים בתבנית העיצוב.
והפעם… יותר בעיות, פחות פתרונות.
בגלגול קודם של בלוג זה, הוא נוצר ב-blogger.com.
נתקלתי שם בכל מיני בעיות (עיצוביות בעיקר) והחלטתי לבדוק אתרים אחרים שנותנים שירות דומה. לאחר כמה בדיקות והשוואות, החלטתי לעבור ל-wordpress.com, שמספק ממשק פשוט ונוח המציע מספר רב של פונקציות (זה אולי נושא לפוסט אחר – השוואה בין בלוגר לוורדפרס).
רמת השימושיות של הבלוג המתקבל לאחר השקעה מינימלית בוורדפרס היא יחסית גבוהה.
בכל זאת, יש כמה בעיות UI הראויות להתייחסות.
צ'קבוקסים (checkboxes) וכפתורי רדיו (radio buttons) הם כנראה האלמנטים הכי בסיסיים באינטראקציה דרך האינטרנט.
למרות ששניהם מאפשרים את אותה פעולה (ביצוע בחירה), לכל אחד מהאלמנטים יש מאפיינים ייחודיים וחשוב מאד לדעת מתי להשתמש בכל אחד מהם.
גורו השימושיות ג'ייקוב נילסן מסביר במאמרו מתי נעדיף להשתמש באחד על פני השני בעיצוב הממשק.
RSS מעדכן על פוסטים חדשים בבלוג באופן שוטף.
המשמעות היא שבקליק אחד תישארו מעודכנים על הנעשה כאן.
מידע שימושי 